בריחה מתכנית הלימודים
top of page

בריחה מתכנית הלימודים


ברוב הכיתות, זה לא סימן טוב כאשר עיני תלמידים מביטות לשעון. זה אומר שהם לא מרוכזים ומחכים לצאת. בכיתת יב' של ניקול בסקרמנטו, קליפורניה, ההפך הוא נכון. תלמידים מחפשים את השעון בנואשות, ומייחלים ליותר זמן. מה הטריק של ניקול? היא הכניסה סגנון חדש של הוראה לתוך השיעורים שלה אשר תוכננו במקור עבור משחקים למבוגרים. הוכנס טוויסט חינוכי של חדרי הבריחה – תיבות נעולות שניתנות לפתיחה רק על ידי פענוח לשוני, ביצוע בעיות מתמטיות, או פתירת חידות מדעיות.

ניקול אינה חריגה. במהלך השנה האחרונה, נוצרה צמיחה בעולם חדרי הבריחה (אסקייפ רום) בתחום החינוך, ומחנכים רבים לומדים את התחום והמושגים כדי להתאים לצרכים של הילדים בשפה בסביבות למידה פיסיות ודיגיטליות. דרך חדשנית זו מביאה את הטכנולוגיה והחשיבה הביקורתית לכיתה. שני יתרונות בולטים: המשחקים מעודדים את ההשתתפות בסביבת למידה, ואת האלמנטים השיתופיים המסייעים לתלמידים לפתח מיומנויות חברתיות.

ניקול מספרת נרטיב לכיתתה לפני תחילת המשחק. הממציא קלייר לוין נחטף, והרובוט שלו תוכנת מחדש להרוס את בית החולים. כדי להציל אותו, התלמידים חייבים להפעיל את מתג ההשמדה העצמי בתוך הרובוט - אבל בדרך הם צריכים לעבור ארבעה מנעולים לעשות זאת, ולרשותם רק 60 דקות. תיבות נעולות ורמזים מרובים פזורים בחדר - פענוח הצפנים יביאו את התלמידים אל מפתחות מוסתרים וסיסמאות שיעזרו להם להתקדם במשימה. יש פנס אוטרה סגול - אור החושף מסרים סמויים, וקוד QR שמנתב שחקנים לוידאו המכיל קוד בן ארבע ספרות.

בניגוד לצורות אחרות של משחקים בהם השחקן שולט בדמות ממוחשבת, חדרי בריחה ממקמים את השחקן ישירות בתוך המשחק. ומכיוון שהשחקן בתוך המשחק, ההשפעות של למידה חווייתית יכולות להיות יעילות יותר. ישנם פחות מחסומים בין השחקן לבין החוויה. חדרי בריחה יוצרים רגע של תשוקה סביב נושאים ספציפיים ובכך יכולים לשמש כניצוץ להצית עניין במשהו עבור שחקן כדי ללמוד עוד מאוחר יותר.

הצמיחה של חדרי בריחה בתחום החינוך ברחבי העולם מאותתים שהמחנכים מוכנים להתאים את ההתנהגות שלהם על מנת לתקשר טוב יותר עם תלמידיהם. הקונספט של "משחוק משמעותי" הוא לא כדי לספק תגמול חיצוני, אלא כדי לסייע למשתתפים למצוא קשר עמוק יותר עם הנושא הבסיסי.

בעוד השימוש חדרי בריחה בחינוך הוא רעיון מתהווה, חדר הבריחה, למטרת פנאי, הראשון נבנה ביפן בשנת 2007. היום, יש מעל 5000 חדרים בעולם, רובם בתחום הפנאי, פרושים ב75 מדינות (ע"פ אינדקס חדרי הבריחה העולמי). החדרים משתנים בעיצוב ובסגנון, אבל הנחת היסוד היא זהה: אנשים לכודים בתוך שטח לפרק זמן מסוים וצריכים לפתור מספר חידות כדי לצאת. פאזלים נוטים להיות קשורים לנושא; בחדר בריחה מהכלא, ייתכן צורך לפענח גרפיטי או פריצת אזיקים, בחדר בלשות, לנטרל פצצה או לפענח קוד בשפה אחרת. הפעלת אפשרות זו כפעילות בכיתה יוצר מספר אתגרים – מורים צריכים להתמודד עם מגבלות החלות על גודל כיתה, המתקנים בכיתה, והתאמה לתחום הלימוד.

באפריל 2016, קיבל בריאן מאייר, מומחה משחקים וספריות-טכנולוגיות בספריה בניו יורק, בקשה לייצור חדר בריחה בנושא ספרות ממורה במחוזו. הוא היה סבור כי התמורה שווה את המאמץ.

בריאן מאייר ועמיתו התחילו להעלות רעיונות. הם מתמחים בשימוש בעיצוב משחק כדי להפגין יישומים מעשיים של מתמטיקה, טכנולוגיה, מיומנויות תקשורת, ומשחק המחשב Minecraft נראה מתאים עבור בניית חדר בריחה וירטואלי. הם החליטו לשלב במרחב הדיגיטלי אבזרים פיסיים מציאותיים כדי לעודד חשיבה לרוחב. בנוסף, אם יהיה מוצלח, יהיה פשוט לשכפל את המשחק לבתי ספר אחרים.

לתלמידי כיתה ח' שלומדים ספרות מאייר יצר נרטיב מתאים: פרופסור מלומד ניסה לנסוע אחורה בזמן כדי להציל את חייה של בתו באנגליה הוויקטוריאנית. בכדי להציל אותה, המשתתפים צריכים להפעיל את פורטל, אשר מערב נושאים אשר נלמדו בכיתה. מאייר הריץ את החדר הראשון שלו במאי 2016. המשחק החל כך שתלמידים ישבו מול המחשבים שלהם ולאחר מכן המשחק עבר לכיתה הפיסית. האביזרים שהביא (דיו מיוחד ומודלים מודפסים בתלת מימד) עזרו לפתור רמזים וחידות בהם נתקלו התלמידים באינטרנט.

הוא התרשם איך בקלות תלמידים נכנסו למשחק. זו היתה אינטראקציה חברתית מדהימה. משובי מחנכים הראו שתלמידים שאינם משתתפים בשיעורים רגילים התחילו לזרוח בשיעורים אלו.

תלמידים נוטים יותר להפנים ידע כאשר הם יכולים ליישם את מה שהם למדו. מושג זה נקרא "למידה פעילה" או "קונסטרוקטיביזם" על ידי חוקרי חינוך. מחקר מ2011 של מורים לפיסיקה ששינו את שיטת ההוראה שלהם מגישה ממוקדת-מורה מסורתית לגישה אקטיבית הראה כי שיעורי הבנת התלמידים בקינמטיקה השתפרו ב38 אחוזים. מחקר אחר ממוקד להשכלה גבוהה דיווח כי תלמידים שלמדו באופן מסורתי היו בסיכוי גבוה פי שניים לנשירה מקורסים ופי שלוש לפרישה מהמוסד לגמרי לעומת תלמידים בשיטות "למידה פעילה".

עד כה, מאייר בנה שלושה חדרי בריחה, בנושאי היסטוריה, אנגלית ומדע. הוא הריץ אותם בסך הכל חמש פעמים - פעמים לתלמידים, ושלוש פעמים למורים כדי להראות להם כיצד הם פועלים. עכשיו המיקוד הוא בהפצה של החדרים במחוזות בניו יורק ומעבר. בקרוב הוא עתיד להרצות לאגודה האמריקנית של ספרני בית הספר בנושא "בריחה מתכנית הלימודים."

כמות חדרי הבריחה גדלה, הן בתוך בתי ספר והן בעולם הרחב. בניתוח העולמי האחרון של חדרי בריחה, 8% מהחדרים הם מסגרות חינוכית גרידא, בעוד 22% כוללים כמה אלמנטים חינוכיים. חלק מחדרים אלו מלמדים על היסטוריה ועל נושאים תרבותיים רלוונטיים אחרים. כמה חדרים מנצלים סיפור מעניין עם עניין מקומי ומשתמשים בחדר כדי לעזור לשחקנים ללמוד עוד.

Breakout EDU אשר הוקמה בשנת 2015, זהו שם חוזר בתחום חדרי הבריחה החינוכיים, ובמה שהמורה לצרפתית, ניקול, משתמשת בכיתתה קליפורניה. החברה מוכרת קופסאות קטנות, במחיר 89$ עד 119$, מלאות חפצי בריחה (מנעולים, אורות UV, וכרטיסים עם רמזים) ודיסק-און קיי עבור מערכי שיעור להורדה, הנוצר כדי להשלים את תכנית הלימודים. הדבר מאפשר למורים לגשת לקהילת הבריחה הגדולה של יותר מ -8,700 חברים ברחבי עולם, ולהוריד משחקי בריחה מותאמים אישית, כמו גם לבנות משחקים משלהם.

מאחר ותחום זה עדיין בימיו הראשונים, זה ייקח זמן עד שיחדור לבתי ספר בצורה מלאה. חדרי בריחה חינוכיים חייבים להתאים לתחום החינוך ומעורבות התלמיד חייבת להיות בפיקוח. צריך לזכור שחדר הבריחה בעולם החינוך הוא כלי, ולא המטרה. הם יגרמו לתלמידים להשתת, בשיעור בטווח הקצר, אבל חובה לחבר עם פעילויות אחרות כדי להביא לשינוי ארוך טווח.

הפוטנציאל של חדרי בריחה בתוכנית החינוך הוא אין-סופי. בסופו של דבר, מי לא אוהב מסתורין ופאזלים? כאשר משלבים אותם עם מטרות למידה, יש לך שילוב מנצח.


פוסטים נבחרים
פוסטים אחרונים
ארכיון
תגיות
No tags yet.
עיקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
bottom of page